בפרק הזה אירחנו את רועי הרצוג, מנהל תחום חדשנות מחקר והייטק במנהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה. אמנם הטייטל ארוך אבל באופן סמלי הוא מייצג את היקף העשייה הממשלתית כדי לקדם יותר ויותר אוכלוסיות מגוונות בשוק העבודה, וכמובן אי אפשר לדבר על שילוב בתעסוקה בלי לדבר על תעשיית הייטק.
לצפייה בפרק:
תוכן עניינים
איך הגעת לעבוד במנהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה?
באתי מבית מאוד חברתי ואידאולוגי. הערכים של שליחות, תרומה למדינה וציונות בערו בי מגיל קטן, וזו הסיבה שהתחלתי מתואר ראשון בחינוך. במהלך הלימודים הבנתי שאני מתחבר יותר לעשיה מסוג אחר ולכן המשכתי לתואר שני במדיניות ציבורית. שם גיליתי את עולם העשייה הממשלתית וראיתי שיש המון מקום להשפיע ולתרום ברמה הלאומית. התחלתי כסטודנט, המשכתי למשרד הכלכלה וכיום אני במשרד העבודה מנהל את תחום ההייטק במנהל תעסוקת אוכלוסיות.
"לא רק שילוב של אוכלוסיות במשק – אלא שילוב בתעסוקה איכותית ארוכת ימים"
תספר לנו על עבודת הממשלה, אני מניח שהרבה לא מכירים את הפעילות שלכם מעבר לחדשות
הממשלה פועלת תחת חוקים ורגולציות שהיא אחראית ומנהלת אותן, היא גובה מיסים שמשמשים בין השאר לפיתוח תשתיות שונות, כמו כבישים ובתי חולים, וגם משקיעה בתשתית ההון האנושי של מדינת ישראל. הכוונה בהון אנושי הוא ההכרה שהמשאב של כל כלכלה מערבית הם אזרחים שמכלכלים את עצמם ואת משפחתם ותורמים לקיום של סביבה מתפתחת ובריאה. הממשלה באופן כללי אחראית על השקעה של המיסים כדי לעזור לאזרחים להתקדם ולהתפתח. חוק חינוך חובה למשל, סבסוד השכלה גבוהה באוניברסיטאות ומכללות, וגם תוכניות הכשרה, מכללות מקצועיות ועוד.
מה בדיוק אתם עושים במשרד העבודה?
הפעילות של המשרד באופן כללי מגוונת: לדוגמא יש אגפים שאחראים על רישוי, בטיחות בעבודה, קיום חוקי עבודה, יחסי עובדים ומעסיקים וכו'. בין השאר המשרד מממן פעילויות שונות והכשרות כמו מה”ט – הכשרת הנדסאים וטכנאים. אלו מכללות של הנדסאים שפזורות לכל אורך הארץ. זאת תשתית משמעותית שמופעלת אצלנו. בנוסף, יש גם את תחומי ההייטק והכשרות מקצועיות למבוגרים שנפתחות כל הזמן, וזה גם ההקשר אליי ואל העבודה שלי כמובן.
אז מה זה בעצם מנהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה?
המנהל עוסק בקידום תעסוקה בקרב אוכלוסיות שנמצאות בתת ייצוג בשוק העבודה. אנחנו מזהים קבוצות מסויימות בעלות מאפיינים הומוגניים מסויימים שיש להן קושי אובייקטיבי כזה או אחר להשתלב בשוק העבודה – אוכלוסייה ערבית, אוכלוסייה חרדית, יוצאי אתיופיה, פריפריה גיאוגרפית חברתית, אנשים עם מוגבלות, תעסוקת נשים בתוך הקבוצות הללו ועוד. אנחנו פועלים כדי לסייע ולהכווין אותם לטובת שילוב משמעותי במשק הישראלי. כדי לנהל את כל המערך, יש לנו כמה מטות שכל אחד מתרכז באוכלוסייה אחרת.
הבסיס לכל הפעילות שלנו היא תשתיות תעסוקה – יש לנו מעל 50 סניפים של מרכזי הכוונה שפזורים בכל רחבי הארץ. כל סניף נותן שירותים לאוכלוסיות שמגיעות באופן ייעודי. אפשר לקבל הכוונה תעסוקתית, הכוונה בבחירת מקצוע וסיוע בהשמה. הפעילות מאוד רחבה, ובזכות זאת יש כבר מאות אלפי פונים ומעל מאה אלף שהוטמעו במשק. בנוסף על שילוב בתעסוקה ככלל חשוב לי להדגיש שאחד היעדים המרכזיים שלנו הם שילוב בתעסוקה איכותית ולאורך זמן.
מה הכוונה בתעסוקה איכותית?
אחד מהיעדים לשנת 2030 הוא לשלב עובדים מאוכלוסיות שונות בתעסוקה איכותית כלומר, מקצועות ותפקידים בשכר גבוה עם אופק תעסוקתי משמעותי, שיכול לתת רווחה ופרנסה בצורה משמעותית. מה שנקרא קריירה ולא רק עבודה. תעסוקה איכותית היא כזו שהעוסקים בה גאים בתפקידם, משתכרים באופן משמעותי שיכול לפרנס אותם ואתם משפחתם, וכזו שמהווה ממש מנוף למוביליות חברתית. תעסוקה איכותי היא גם גורם שמעודד את הקהילה כולה כשהיא רואה בודדים שמצליחים, זה מהווה ממש מודל לחיקוי שמניע קהילות.
מועסקים צעירים בענפי ההייטק – 2019
למה המדינה רוצה להשקיע דווקא בעובדים שישתלבו בהייטק?
ההייטק בישראל התפתח בצורה משמעותית והוא מהווה ממש קטר כלכלי, וגם חברתי, של המשק כולו.
כ- 50% מהייצוא מהישראלי מקורו בתעשיית הייטק. עוד יותר מדהים לגלות שכיום כ 15% מכלל המועסקים במשק עובדים במשרות הייטק והענף מהווה מעל ל- 25% מגביית מס ההכנסה במדינה. יש פה משמעות אסטרטגית של המדינה שהענף הזה יתפתח ולעזור לכמה שיותר אנשים שיכולים להתשלב בה.
ה נכון שלפני שנה היה מחסור של עשרות אלפי עובדים מוכשרים לתעשייה, ובשנה האחרונה אנחנו מזהים צמצום דרמטי בהיקף העובדים, אבל גם היום אנחנו עדיין מזהים מחסור של כ-10,000 עובדים ועובדות שנדרשים למשק במקצועות ההייטק.
שיעור ההייטק מהתמ"ג ותוצר הייטק במליארדי ש"ח
הצורך בטכנולוגיה לא ילך לשום מקום ואף יתעצם. צריך לזכור שכלכלה נעה במחזוריות ואם מדינת ישראל מתכננת להיות חוד החנית העולמי אנחנו חייבים להמשיך להשקיע ולמנף את התחום הזה. המשמעות העיקרית היא השקעה בהון אנושי.
אילו פערים אתם רואים היום בתעסוקה בהייטק?
שני שליש מהעובדים בהייטק הם גברים יהודים לא חרדים, כאשר רובם מתגוררים במרכז.רק שליש מהעובדות בתחום הן נשים, לעומת היותן 50% מהמשק כיום. הנתון הקשה ביותר, הוא שכיום בענף עוסקים רק 3% מהחברה הערבית בהייטק, לעומת 20% מהחלק שלהם באוכלוסייה. זו כמות זעומה.
הפערים הללו מאוד גדולים ומדגימים באופן מובהק את הפוטנציאל האנושי שקיים ואפשר לפתח בישראל.זו מטרת הפעילות שלנו היא להגדיל את היקף המועסקים בהייטק מתוך אותן אוכלוסיות מתוך ההבנה שהשתלבות שלהן בתעשיה הזו תמשוך את כל הקהילות הללו קדימה ויחד איתן את המשק הישראלי.
מה שאתה מתאר הוא מאוד יפה וחשוב מבחינה לאומית, אבל איך הוא משפיע על הפרט בקצה?
הפעילות והתוכניות שאנחנו ממנים לא רק שיעזרו מבחינת הפריון ברמה הלאומית, אלא גם ברמה האישית של הפרט שיעבור את התוכניות ויצליח להיקלט בתפקיד טכנולוגי. חוץ מהגדלת השכר נטו בפי 2-3 והתייצבות כלכלית, אנחנו נראה גם את הביטחון העצמי שלו מתעצם מתוך העובדה שהוא יעבוד בתחום נחשק ומקצועי עם אפשרויות למידה וקידום בלתי מוגבלות, וההשפעה שלו מול הקהילה והמשפחה תגדל. זה משפיע על מיגור פשע, הורדת תלות סוציאלית במדינה ובאופן כללי לעזור לתת לאנשים לגלות את התכלית והמשמעות שלהם. זו התשוקה האמיתית שלי בתפקיד, לעזור לאנשים להחיל על עצמם שינוי אישי חיובי.
איך אתם פועלים?
אנחנו מתחילים משלב ניתוח הנתונים: אנחנו יורדים לעומק הפערים של כל אחת מהאוכלוסיות, מנסים להבין מה המצב שלהן, מה האתגרים, החסמים וכיצד ניתן לפתור אותם. לאחר מכן, אנחנו מתחילים לגבש מדיניות בשיתוף גורמים מגוונים. מקימים שולחנות עגולים וועדות בהן משתתפות עמותות וארגונים שעובדים בסמיכות לאוכלוסיה כדי לייצר תוכניות אפקטיביות שיעבדו בשטח.
והירידה לקרקע מהוועדות הללו, איך זה בא לידי ביטוי בקצה?
אם ניקח את אוכלוסיית הנשים כפי שציינתי קודם, יש פער מאוד גדול ביניהן לבין הגברים. לכן, אנחנו פועלים היום במיזם משותף עם עמותת She Code, לדוגמא. המטרה שלנו היא להגיע ל- 50% מפתחות תוכנה בישראל, ובכדי להשיג אותה אנחנו מבססים הכשרות ותוכניות שונות לקידום הנשים בהייטק, אבל מעבר לכך לעודד יותר נשים לבחור מראש במסלולי לימודים שמובילים ללב תעשיית הייטק, תארים במדעי המחשב והנדסה, שהיום נתפסים יותר גבריים.
תוכנית נוספת לדוגמה היא פורסטק שמופעלת ע"י עמותות צופן ו ItWorks, שפועלת לשילוב האוכלוסייה הערבית בהייטק. חבר'ה שסיימו לימודי תואר או הנדסה יכולים להתקשות בשלב בקליטה כתוצאה מחסמים שונים, לכן התוכנית הזאת נולדה עם חזון לעזור לאותם האנשים עם הכשרות, מנטורינג, הצמדה למעסיקים, למידה כיצד להתנהל נכון בראיונות עבודה וירידי תעסוקה. כבר הגענו ל- 1,800 עובדים בתעשייה עם התוכנית הזאת, ואנחנו ממשיכים לגדול.
יש עוד כל כך הרבה תוכניות כאלו, אבל יש גם הכשרות משותפות שאנחנו מוציאים עם הרשות לחדשנות, קולות קוראים למיניהם ומגוון תוכניות והכשרות ניתן למצוא באתר שלנו ולקרוא עליהן בהרחבה.
משרד העבודה פועל גם למען המעסיקים ולא רק למען העובדים?
בהחלט. ערכים של גיוון ושוני הם ערכים בסיסיים, ובאמת אנחנו רואים יותר פריחה ונכונות של ההייטק הישראלי לבוא ולקלוט את אותן האוכלוסיות. לפעמים אנחנו רואים את הפערים מצד המעסיקים, ולכן הם יכולים לקבל מאיתנו תמריצים ומענקים על כך שהם מעסיקים אוכלוסיות מגוונות בתפקידים שונים או מעסיקים אפילו ג'וניורים. אנחנו עוזרים להם ומלווים אותם בכל שלב בדרך, בכדי להעניק לשני הצדדים דרך שיעדה בהצלחה הדדית עבורם ועבור הארץ.
על מנהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה
מנהל תעסוקת אוכלוסיות הוא חלק ממשרד העבודה במדינת ישראל. משימתו העיקרית של המנהל היא לסייע על הכניסה לשוק העבודה ולשמר את מעמדם של אנשים מאוכלוסיות היעד. המנהלת מתמקדת באוכלוסיות שמתקשות להשתלב בשוק העבודה, כולל אנשים עם מוגבלויות, חרדים, ערבים, בדואים ואתיופים.
המנהל מספקת שירותים רחבים הכוללים ייעוץ תעסוקתי, הכשרות מקצועיות, הכנה לשוק העבודה, תמיכה במציאת מקום עבודה, ומענה לבעיות שנוצרות במהלך העבודה. המנהל מספקת גם תמיכה בהקמת עסקים עצמאיים ומסייעת בהשגת מימון למטרה זו.
בנוסף, המנהל מקיים שיתופי פעולה עם מגוון ארגונים ומוסדות במטרה להגביר את התעסוקה באוכלוסיות המיוחדות. הוא מקיים פרויקטים משותפים עם משרדים אחרים, רשויות מקומיות, ארגונים ללא מטרת רווח, מכללות ואוניברסיטאות.
המנהל מפעילה מרכזי תעסוקה ברחבי הארץ, שמספקים שירותים לאנשים מאוכלוסיות מיוחדות.
תכניות עיקריות שהמפעיל המשרד:
שילוב נשים בהייטק
מיזם she codes; שי-קודז הא קהילה טכנולוגית של נשים מפתחות תוכנה, שהוקמה במטרה להגיע ל- 50% מפתחות תוכנה בישראל. הקהילה המונה כעת למעלה מ 50,000 חברות, הוקמה בשנת 2013 ופועלת במהלך 5 וחצי השנים האחרונות במסגרת מיזם משותף עם המשרד. במהלך תקופה זו סיימו בהצלחה מעל 9,000 נשים קורסים טכנולוגיים, בוצעו מעל 3,300 השמות וקידומים של נשים, מתוכן מעל 2,300 בשכר של 10 אש"ח ומעלה. זאת בנוסף ללמעלה מ-620 נשים שהתחילו לימודים אקדמיים במקצועות טכנולוגיים לאחר השתתפותן במיזם. עוד – התקיימו מאות אירועים במהלך שנות המיזם: אירועי חשיפה לקורסים, הרצאות טכנולוגיות, מיטאפים, וובינרים, אירועי אקדמיה, אירועי קריירה וייעוץ קריירה מוכווני הייטק ומאות מרתוני תכנות לעידוד סיום קורסים ומאות מפגשים טכנולוגיים בחברות טכנולוגיות. התוכנית הסתימה בסוף חודש יוני 2023 לאחר 5 וחצי שנות פעילות. ביולי 2023 נחתם והותנע מיזם חדש ונרחב אשר מתמקד בכ-2,500 נשים צעירות שיעברו 'מסעות' ו'מכינות' לקראת שילוב בלימודי הייטק ובהתאם ללקחים ממחקר מלווה;
קולקטיב אימפקט לקידום נשים בהיי-טק– יציאה למהלך אסטרטגי רחב בשותפות אסטרטגית עם רשות החדשנות אשר הותנע בתחילת 2023 בסיוע חברת לוטם. מדובר במהלך שנועד לרתום את כלל השחקנים – מהצבא, מהאקדמיה, ממוסדות ההכשרה החוץ-אקדמיים וכמובן מהענף עצמו ולאגד ולחבר את כולם למשימה המשותפת, תוך קביעת חזון ויעדים, יצירת צוותי עבודה וליווי בפעולתם, כמו גם שיתוף ידע וקידום המחקר על אפקטיביות המהלכים השונים.
שילוב ערבים בהייטק
תוכנית פורסאטק – תכנית לשילוב סטודנטים, בוגרים אקדמאים והנדסאים מהחברה הערבית בתעשיית ההייטק בהפעלה של עמותת צופן ועמותת itworks (הזוכות במכרז) באמצעות ליווי, ייעוץ, הכשרה מעשית וסיוע במציאת עבודה. במסגרת התכנית קיבלו אלפי משתתפים שירותים ובוצעו כ-1,800 השמות. התוכנית נמצאת לקראת מכרז חדש ונרחב כחלק מהחלטת ממשלה 550 אשר ייתן מענה לכמות גדולה יותר של משתתפים וסל מענים רחב יותר.
שילוב חרדים בהייטק
לאור זאת מפעיל המשרד מגוון תכניות ובהם:
הנדסאיות פרימיום – תוכנית ייעודית לנשים חרדיות הלומדות הנדסאות תכונה בסמינרים בהפעלת ארגון קמא-טק לטובת שדרוג רכיבי הכשרה ותוכן, לרבות התמחות מעשית, ויסייעו בהשמות בשכר גבוה של התלמידות בתעשיית ההייטק הישראלית. המיזם מבוסס על מודל תוצאות ומתגמל את המפעילים בהתאם לתוצאות השדרוג בשכר בתחום.
מיגו – תכנית ללליווי והגדלת היקף החרדים הלומדים במה"ט. (נמצא בהליך התקשרות).
תכנית הזנקים לליווי סטודנטים באקדמיה במקצועות ההייטק: ליווי סטודנטים במקצועות ההייטק מהחברה החרדית במיזם משותף עם קרן ידידות טורנטו. השתתפות בתכנית של כ-120 משתתפים הובילה לצמצום נשירה מקרב המשתתפים מאשר קבוצת הביקורת שנבחנה.
אוכלוסיות נוספות ותכניות רוחביות
PreTech – תכנית חדשה ורחבה לחשיפה, אבחון וקדם הכשרה עבור עידוד שילוב בלימודי הייטק- אקדמים או חוץ אקדמים של אוכלוסיות בייצוג חסר בהייטק, בהן החברה הערבית. התכנית מותנעת בימים אלו באמצעות מיזם משותף עם קרן רש"י, קרן ביחד, קרן קראון וגוגל ישראל. במסגרת התכנית צפויים להשתלב בלימודים מעל 700 משתתפים מקרב אוכלוסיות היעד, בתשתית שתעבוד עם כלל מרכזי ההכוון לטובת קפיצת מדרגה מקצועית וכמותית בתחום.
התנסות וחשיפה להייטק – תכנית Wakka שזכתה במסלול 'מענקי חדשנות בתעסוקה', מציעה סקירה של ההייטק ותפקידים שונים בו, וגם התנסות מעשית בפיתוח תוכנה באמצעות בפלטפורמה חדשנית ללמידה דיגיטלית. השימוש בגישה חוויתית מסייעת לעזור לאנשים להבין מה מתאים להם בהייטק, תוך התמקדות ביכולות ומוטיבציות שלהם.
פעילות ליוצאי אתיופיה – תכנית InTech לעידוד הרשמה ללימודי הייטק של יוצאי אתיופיה באמצעות התנסות וטעימות מתחומי ההייטק השונים. התכנית מופעלת במסגרת מנגנון 'מענקי חדשנות בתעסוקה' על ידי עמותת טק-קריירה. בנוסף התקיימו בעבר מגוון רחב של פעילות משותפות וקורסים עם עמותת טק-קריירה וכן באמצעות תכנית 'למרחק' לשילוב יוצאי אתיופיה בהייטק.
שירות אזרחי טכנולוגי – בשותפות עם הרשות לשירות לאומי-אזרחי והג'וינט פיתח המשרד את התפיסה להפעלת מסלולי שירות אזרחי טכנולוגי לאוכ' בייצוג חסר בהיי-טק (אפיקיםIL). במקביל להפעלת פיילוטים ותוכניות (דוגמת תוכנית מעלות לגברים חרדים שכבר פועלת ומובילה לתוצאות), המשרד והרשות עתידים להוציא לפועל את יישום ה"תורה" שנכתבה במהלך השנתיים הקרובות במגוון אפיקי ביצוע, ועם מגוון שותפים.
מרכז הכשרות בשיתוף אמ"ן בנגב– במסגרת יישום החלטת ממשלה 625 בנושא מעבר צה"ל לנגב, פועל המנהל בשיתוף רשות החדשנות ומנהלת המעבר דרומה במשרד הביטחון להקמת מרכז הכשרות משותף עם יחידות המודעין. מטרת המרכז היא הכשרה של תושבי הנגב באמצעות חשיפה לתכנים וליווי של משרתי ביחידות המודיעין (כגון 8200) וסיוע בהשמתם במעסיקים בדרום.
