למה לדעתכם כדאי להשקיע בפרויקטים?
אם עניתם "כדי להתקבל לעבודה" אתם די צודקים. אבל לדעתי, זו לא המטרה היחידה של הפרויקטים שלכם.
במאמר זה אציג 5 סיבות להשקיע זמן בפרויקטים אישיים, בתקווה שזה יתן לכם מוטיבציה לצלול לתחום חדש ולהתחיל לעבוד על הפרויקט הבא שלכם.
תוכן עניינים
שואלים אותי הרבה על פרויקטים בהקשר של מציאת עבודה, אבל האמת היא שפרויקטים שעשיתי עזרו לי הרבה יותר מאשר "רק" למצוא לי עבודה.
אז חשבתי ששווה להסביר בצורה מפורטת למה אני חושב שכדאי לעשות פרויקט אישי (עם או בלי קשר לחיפוש עבודה). הנה הסיבות שלי.
לצפיה בסרטון – 5 סיבות להשקיע בפרויקטים:
1. פרויקטים מאפשרים התנסות hands-on עם אלמנטים
מכירים את זה שאתם לומדים משהו חדש בקורס ומרגישים שהבנתם הכל, אבל כשאתם מנסים לתרגל בבית פתאום דברים לא מסתדרים לכם?
הסיבה לכך היא בגלל שיש מרחק עצום בין התאוריה, לבין הביצוע עצמו. ובדיוק בשביל זה יש לנו הזדמנות להנסות בדברים שלמדנו.
ההתמודדות הזו תביא אותנו לבצע מחקר עצמאי, ותאלץ אותנו להחליט איך לגשת לנושא. במקרה הפשוט, יכול להיות שנממש איזו פונקציה נחמדה ונרוויח את תחושת המסוגלות שמגיעה בזכות העובדה שהצלחנו לעשות משהו בעצמנו. במקרה מורכב יותר יכול להיות ניתקע בשלב ההתקנה של סביבת העבודה, וגם זה בסדר.
השורה התחתונה היא שבכל מקרה אנחנו נלמד משהו ונרוויח מההתנסות עצמה.
"למה זה לא עובד?!"
אם יצא לכם להתקין בעבר פייתון או קומפיילר של C/C++ על המחשב שלכם אתם בטח זוכרים כמה מתסכלת הייתה ההתחלה כשכלום לא עבד ולא היה לכם מושג למה.
אחרי שעשיתי את זה כמה וכמה פעמים, אני יכול לנחש שהבעיה הייתה שהדבר החדש שהתקנתם לא היה מוגדר נכון ב-environment path של הווינדווס ולכן גם לא הצליח להריץ את הסביבה.
אם חשבתם שאלו בעיות קטנות של קורס תכנות ראשון – אתם טועים!
כבר יצא לי לסייע בהקמת סביבת עבודה והתקנה למספר חברים במקום העבודה (כולם בוגרי תואר הנדסי ממוסדות נחשבים ועם כמה שנות ניסיון). זה בשום צורה לא הופך אותי למהנדס על, אבל לעזור למישהו ותיק בשבוע הראשון לעבודה חדשה גרם לי להרגיש כמו "אחד שמבין".
בלימודים בד"כ ממסגרים את הבעיות ל-Scope מאוד מצומצם ולכן לא תמיד יוצא להתעסק עם בעיות של תאימות, התקנות ואינטגרציה בין כלים. וזו בדיוק המשמעות של ניסיון hands-on מבחינתי – היכולת להתמודד עם בעיות שצצות מעבר לבאג בקוד. כלומר, ה"מנהלות" שמונעות מאיתנו להגיע לעיקר (זה לא משנה כמה יפה הקוד שלכם אם הסביבה לא עולה).
2. פרויקטים עוזרים לפיתוח ה"שריר" של עבודה ללא מסגרת ברורה
אולי מדובר בתחושה אישית, אבל החוויה שלי מתכנות במסגרת קורסים באוניברסיטה היא שבד"כ מדובר במשימה תחומה היטב, שבוצעה כבר 10 סמסטרים אחורה.
יש רפרנסים של סטודנטים אחרים שביצעו את אותה המשימה בדיוק, מארג השיקולים מאוד קשיח ולסגל יש ציפייה לראות פתרון מאוד ספציפי.
התוצאה היא שגם אם לא ראיתי את הקוד של חברים שלי, הוא בכל זאת יהיה מאוד דומה לשלי.
כמו כל דבר בחיים, מישהו בסופו של דבר צריך לנהל את האילוצים האלו.
החלטות אנחנו מקבלים בעבודה על פרויקט מכינות אותנו לעולם האמיתי
תהליך עבודה על פרויקט מחייב אותנו להגדיר בעצמנו כל מיני אלמנטים, ובתחילת הדרך יהיו חלק מהשיקולים יהיו די שרירותיים. אני מדבר על החלטות כמו:
- באילו ספריות להשתמש?
- באיזו שפת תכנות?
- איזה רכיבים לקנות?
- כמה יעיל ומהיר זה "טוב מספיק" עבורנו?
- באיזו מידה צריך להשקיע ב- QA?
- כמה להשקיע באבטחה?
- האם צריך ממשק משתמש (UI)? איך הוא יראה?
הליך האפיון, השיקולים ובחירת המסגרת הם חלקים קריטיים בנושאים הנדסיים משום שתמיד יהיה לנו משאב מוגבל כלשהו שנצטרך לבחור כיצד לתעדף.
אפילו פרוייקט קטן ייתן לנו טעימה מביצוע של תהליך כזה. ברוב ראיונות העבודה שבהם דיברתי על הפרויקטים שלי נשאלתי על התהליך עצמו, וגם תשובות פרקטיות עבדו מעולה. למשל:
"השתמשתי בלוח הזה משום שזה מה שהיה לי בבית ולא רציתי לחכות עד שהחדש יגיע בדואר"
"בחרתי בספרייה הזו משום שמצאתי מדריך טוב באינטרנט"
"השתמשתי ברכיב הזה משום שזה מה שהיה לחבר שהביא לי אותו"
כל אלו הן תשובות מעולות כל עוד נראה שאנחנו יודעים באיזה שלב הפתרון כבר לא יתאים לנו, ונצטרך לעבור לאופציה מתקדמת יותר. או במילים אחרות, אם נסביר מה היו ה-trade offs (האילוצים שלקחנו בחשבון).
ה"שריר" הזה של עבודה ללא מסגרת מוגדרת הוא משהו שאי אפשר להתחמק ממנו כשעושים פרויקט, ולדעתי זוהי מיומנות סופר קריטית למקצוע.
3. פרויקטים עוזרים לנו להבין מה מעניין אותנו
מבחוץ נראה כאילו "מפתח.ת תוכנה" זה תפקיד אוניברסלי שנראה דומה בכל מקום. כבר בלימודים מבינים מהר מאוד שכל ורטיקל בתעשיה שונה מאוד מבחינת הידע שהוא דורש, ולפעמים אפילו באופי האנשים שהוא מושך.
באמצע התואר, נדרשתי לבחור קורסי בחירה מבין מסלולים של המקצוע שלמדתי.
כשדיברתי עם חברים, הרגשתי שרובם לא יודעים לאיזה כיוון ללכת, ואין להם מושג מה מהתחומים השונים מושך אותם.
אמנם לעשות פרוייקט בתחום חדש זה אף פעם לא פשוט, אבל עם מעט חשיבה, נוכל לבחור תחום או שניים ולנסות לחשוב על פרוייקט שיאפשר לנו להתנסות בכלים של התעשייה הרלוונטית. באופן זה נוכל להבין קצת יותר טוב את אופי העבודה והאתגרים שמזוהים עם התחום כדי להחליט בצורה מודעת למה אנחנו מתחברים.
לאיזה תחום אתם מתחברים?
עבורי זה קרה עם עיבוד תמונה.
אני ואחי התחלנו פרוייקט קטן של סריקת אלבומי תמונות משפחתיים והיו כל מיני דברים קטנים בסריקות שרצינו לתקן (למשל, מסגרת אפורה שיוצאת בסריקה). לא מצאנו תוכנה שתעשה את זה עבורנו בצורה פשוטה ומהירה אז החלטנו לפתור את זה בעצמנו.
לצפייה בסרטון קצר שמציג את הפרויקט:
בחופשת הסמסטר בחרתי קורס ב-udemy בתחום עיבוד התמונה, וגם לאחר שהבנתי איך לפתור את בעיית הסריקות המשכתי את הקורס כי נהנתי ממנו מאוד.
בהמשך נעזרתי בחומרי הקורס ובידע שרכשתי ממנו בשביל הרבה מאוד דברים, וראיתי כמה שאני נהנה מהיכולות שקיימות בטכנולוגיה וגם מהאתגרים והבעיות שנפוצות בתחום.
4. פרויקטים חושפים אותנו לכלים וטכנולוגיות מעניינות
על אף התדמית "העאלק-חדשנית" של מוסדות באקדמיה, לרוב לוקח להם הרבה זמן לאמץ טכנולוגיות וכלים חדשים לקורסים של הסטונדטים.
יתרון נוסף הוא שטכנולוגיות חדשות *באמת*, הן חדשות גם למי שמראיין אתכם, ופעמים רבות לא יצא להם לגעת בזה בכלל. לכן תוכלו להראות מומחיות מצד אחד, ומצד שני לא יהיה קל לאתגר אתכם.
למען האמת, אם הייתי מוותר ומחכה עד שאלמד את הנושאים האלו באוניברסיטה הייתי מפסיד בערך שנתיים של התנסויות ואין ספור דברים שהצלחתי לעשות באמצעות הכלים האלו.
יש כאן אשכרה כרטיס כניסה לעתיד המקצוע. לא חבל לפספס?
5. פרויקטים מאפשרים להציג את היכולות שלכם למעסיקים
הגענו לנקודה הכי בנאלית, אבל היא עדיין מאוד משמעותית.
אחת הבעיות של מעסיקים בגיוס ג'וניורים היא שקשה מאוד להבין מה הרמה המקצועית שלהם, כי אין להם ניסיון שניתן להתייחס אליו.
כשמגיעה מועמדת עם ניסיון ניתן לשאול אותה על התחומים שבהם עסקה ואפילו על תתי-התחומים שמהם היא נהנית יותר ופחות, ולהבין מכך מהי מידת התאמתה לצוות. מנגד, מאוד קשה מאוד להעריך יכולת אישית והעדפות של מועמדת חסרת ניסיון.
לעומת זאת, פרוייקט ממחיש את הסקרנות, העניין האישי וה-PASSION שלנו למקצוע. הוא מאפשר למעסיקים להתרשם מהיכולות שלנו, קו המחשבה ואפילו מ"בגרות הנדסית" מסויימת.
מהניסיון שלי, בראיונות העבודה יש מקומות שייחסו לכך יותר משקל ויש כאלה שפחות. בכל מקרה, כאשר הגעתי לשאלות טכניות בראיונות עבודה, אהבו מאוד לשמוע על הפרויקטים שלי ונהגו לתחקר אותי לגבי התהליך והמימוש שלהם.
"דברי במספרים גברת, דברי בציונים"
לכל משרה שתתמיינו אליה יהיו ערימות של קורות חיים שיתחרו מולכם. בסופו של דבר למנהל.ת המגייס.ת יש זמן מוגבל שמוקצה לכל הראיונות ולכן צריך לבחור את מי לזמן לשם.
אחת הדרכים בקרב HRים היא מיון לפי ממוצע הציונים. מה יותר קל מזה?
אני לא חושב שממוצע הציונים בלימודים שלי הוא מה שמגדיר את האיכות שלי בתור עובד. לכן, לאחר שבניתי פורטפוליו לא רע של כמה פרויקטים שבניתי לא התביישתי לומר בצורה מאוד כנה:
"אם ממוצע הציונים הוא פקטור מכריע- אני מאמין שתוכלו למצוא מועמדים חזקים יותר.
מצד שני, אם אתם מחפשים פוטנציאל, ניסיון, חשיבה הנדסית – אני ממליץ לכם להעיף מבט בלינקדאין וב- git שלי שמייצגים אותי נאמנה – יותר מאשר ממוצע הציונים, ואני מאמין שתתרשמו."
לסיכום
פרויקטים יכולים לסייע במציאת עבודה בהייטק, בייחוד אם אם אתם נמצאים בשלבים הראשונים שלכם בתעשיית ההייטק. יחד עם זאת, מציאת עבודה היא ממש לא הסיבה היחידה לעבוד על פרויקטים.
פרויקטים עוזרים לנו לצבור ניסיון hands-on, להבין מה מעניין אותנו, חושפים אותנו לטכנולוגיות חדשות והופכים אותנו לאנשי מקצוע טובים יותר בטווח הארוך.
מקווה שהמאמר הזה שכנע אתכם להתחיל לחשוב על רעיון לפרויקט הבא שלכם. בינתיים, מוזמנים לצפות בסרטון קצר שבו הסברתי איך החתוך שלי עזר לי להשיג ראיון עבודה:
מהנדס אלגוריתמיקה בקבוצת הרכב האוטונומי של מובילאיי. המנטרות שלי הן:
Solution oriented thinking, Learning by doing-doing by need, Google it before you ask it.
אולי יעניין אותך:
"ללמוד אנגלית כמו שלמדתם לנהוג"
הרמה שלכם באנגלית תוקעת אתכם? תכירו את השיטה הייחודית שעזרה ליותר מ- 1000 הייטיקיסטים לדבר אנגלית בביטחון ולפתח את הקריירה שלהם בתעשייה. לראיון המלא >>
