מה ההבדל בין ניהול מוצר לניהול פרויקטים, איזה סוגים של מנהלי מוצר קיימים ואיך מגיעים לתפקיד?
בפרק הזה אירחנו את יניר פינקר, VP Product בחברת Mobideo, שמספקת מערכת לניהול של שיפוצים בבתי זיקוק. לאורך הפרק יניר עזר לנו להבין מה בעצם עושה מנהל מוצר, ושיתף כמה תובנות חשובות למי שרוצה להיכנס לעולם הפרודקט.
תוכן עניינים
לצפיה בפרק – איך להפוך למנהל.ת מוצר | יניר פינקר:
איך הגעת להיות מנהל מוצר?
לניהול מוצר הגעתי ממש במקרה. לא תכננתי את זה, ולמעשה לא ידעתי הרבה על התחום עד שביקשו ממני לנהל את המוצר של Mobideo. אבל לפני שאני צולל למעבר לניהול מוצר, אתן קצת רקע על הגלגולים האחרונים שלי.
למדתי הנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת אריאל, ובמהלך התואר עבדתי כסטודנט בתעשייה האווירית ובעוד חברה חמודה בשם אייקליק שמספקת מערכת משחקים אינטראקטיבית. למעשה, העבודה הראשונה שלי במשרה מלאה הייתי במובידאו, שם עבדתי 5.5 שנים.
ספר קצת על התחום שבו החברה שלך פעלה
למובידאו יש מערכת לניהול של עבודת צוות בתעשיות מורכבות, כמו תדלוק מטוסים, ייצור תרופות ועוד. אבל המיקוד של החברה הוא על שיפוצים בבתי זיקוק. המערכת כוללת אפליקציה שדרכה העובדים בשטח מדווחים מה הם עושים – והמידע שמוזן באפליקציה מגיע למערכת ניהול ב-Web, כלומר אתר אינטרנט שמספק למנהלים תמונת מצב עדכנית בכל רגע נתון של ההתקדמות של הפרויקט. שיפוצים בבתי זיקוק הם פרויקטים מאד מורכבים ויקרים, וגם בזבזניים באותה המידה. כל יום שחוסכים במגה-פרויקטים כאלה חוסך לבתי הזיקוק כמיליון דולר, תלוי בגודל השיפוץ.
המוצר של מובידאו הוא מוצר B2B, שזה שם קוד ל-Business to Business. מה שאומר שהחברה מוכרת לחברות אחרות, ולא ללקוחות בודדים. מבנה החברה הוא כזה שיש משרד בארצות הברית שבו יש בעיקר אנשי שיווק ומכירות (כי אנחנו מוכרים בעיקר בארצות הברית), ושאר החברה נמצאת בארץ. שתי המחלקות הגדולות והמרכזיות בארץ הן מחלקת ה-R&D, כלומר מפתחים, מעצבים, אנשי QA, IT וכו'. והמחלקה השנייה היא מחלקת Customer Success, שכוללת בתוכה אנשים שעובדים קרוב יותר ללקוחות, מתאימים את המערכת לצרכים שלהם, נותנים להם תמיכה וכו'. בחיתוך גס – מחלקת ה-R&D מונה בעיקר אנשים שלמדו פיתוח תוכנה, ומחלקת ה-CS מונה אנשים שלמדו הנדסת תעשייה וניהול. זה מבנה ארגוני די קלאסי.
[the_ad id="14459"]
איך נכנסת להייטק?
הכניסה הראשונה הרשמית שלי להייטק הייתה במחלקת ה- CS של החברה. התחלתי בתפקיד של Customer Success Engineer. בגדול זה אומר משהו מאד פשוט – אתה לומד את המוצר של החברה, ואז מתאים אותו לצרכים של הלקוחות. בתפקיד הזה אתה לא עובד מול הלקוחות עצמם, אלא מקבל מה- Customer Success Manager, או במילים פשוטות – מנהל הפרויקט או הלקוח, את הדרישות לביצוע. זה תפקיד שלרוב מחפשים בו מהנדסי תעו"נ בלי ניסיון, כי גם ככה צריך ללמוד מערכת חדשה מאפס.
את התפקיד הזה עשיתי במשך שנה. זה הלך די טוב וצריך לומר שמה שתיארתי מקודם שכ-CSE אתה לא פוגש לקוחות בכלל זה לא מדויק והרמטי, כי הרבה פעמים אתה מוצא את עצמך עולה לשיחות יחד עם מנהל הפרויקט ואפילו עולה לבד לשיחות אפיון טכניות עם הלקוחות. עבדתי טוב עם הלקוחות ככה שיצא שכבר אחרי שנה ביקשו ממני להתקדם לתפקיד של Customer Success Manager. סירבתי כי חששת לעשות את זה. זה נדחה לעוד חצי שנה ואז נכנסתי לתפקיד כשאני יותר מוכן.
מתי התחלת לחשוב על ניהול מוצר?
כשנכנסתי לתפקיד ה-CSM, מובידאו בדיוק סגרה חוזה גדול עם תאגיד נפט אמריקאי ענק, והתפקיד שלי היה להוביל, יחד עם הצוות האמריקאי שלהם, להטמעה גלובלית של המערכת שלנו. שכמה שיותר בתי זיקוק ברחבי העולם ישתמשו בה, ועבור כמה שיותר תרחישי שימוש (use cases). זאת הייתה תקופה מעניינת ומלמדת מאד, הסתובבתי בארצות הברית, הודו וספרד, פגשתי הרבה אנשים ולמדתי להבין את הבעיות שלהם, וניסיתי בעזרת המערכת שלנו לפתור אותם. זה הוביל לעליה גדולה לשימוש במוצר שלנו, ולהטמעה בכל מיני בתי זיקוק בעולם.
במהלך התקופה הזאת נכנסה למובידאו מנהלת מוצר. צריך לומר שבתקופה ההיא לא הבנתי ב- 100% מה כל תחומי האחריות שלה, אבל כן הבנתי ברמה הכי בסיסית שהיא הכתובת לכל טענה או הצעת ייעול שיש לי לגבי המוצר עצמו. היא עודדה את אנשי ה-CS לשלוח לה מיילים עם הצעות ייעול ואני הפגזתי אותה במיילים עם הרבה מאד תובנות ורעיונות שעלו לי תוך כדי העבודה עם הלקוח הגדול הזה. בנוסף, היה לתאגיד כחלק מהחוזה חבילה של שעות פיתוח, שהוא יכול לנצל אותם עבור הצרכים שלו. אני ייצגתי את הלקוח מול מנהלת המוצר, והיא דאגה לאפיין את הפתרון ולוודא שצוות פיתוח מספק אותו.
את הדבר הזה עשיתי במשך שנתיים וקצת, ואז יצאתי לחופשה קצרה וכשחזרתי המנכ"ל התקשר אליי ואמר לי שמנהלת המוצר ששימשה כ-VP Product עוזבת, והציע לי להחליף אותה. הייתי בהלם, אמרתי לו בזהירות – "אתה יודע שאין לי שום ניסיון בזה". הוא ענה לי שכן, ושיהיה לו הרבה יותר קל ללמד אותי לנהל מוצר מאשר לקחת מישהו עם הרבה ניסיון בניהול מוצר, אבל לא מכיר את הלקוחות שלנו, את התעשייה ואת המוצר המורכב. זה זורק אותי לסיפור (שיש מצב שהוא אגדה אורבנית, אבל הוא עדיין יפה), על סילבסטר סטאלון שלסרטים של רוקי בלבואה הביא מתאגרפים אמיתיים ולא שחקנים. כששאלו אותו למה הוא ענה "יותר קל ללמד מתאגרפים לשחק מאשר ללמד שחקנים להתאגרף". זה פחות או יותר מה שקרה פה.
איך מגיעים לתפקיד ניהול מוצר בכלל?
אני רוצה לעצור ולהקדים את המאוחר. אומנם עדיין לא הגדרנו מה זה ניהול מוצר, אבל הנה כמה דברים שחשוב לדעת מראש:
- אין דבר כזה מנהל מוצר ג'וניור. כלומר, בשונה ממקצועות אחרים שאתה לומד אותם ואז נכנס למקום עבודה כמתלמד – הדבר הזה לא קיים בניהול מוצר. מנהל מוצר בהכרח התחיל במקצוע אחר ומשם עשה הסבה לניהול מוצר. זה מה שהופך את המקצוע הזה למוזר כ"כ.
- ניהול מוצר זה תפקיד שני, שלישי או צפונה בהייטק (אצלי זה היה תפקיד שלישי אחרי CSE ו-CSM).
- ניתן להגיע לניהול מוצר מכל מיני סוגים של תפקידים בהייטק – פיתוח, QA, Marketing ,CS, Support, עיצוב ועוד. אבל זה חייב להיות תפקיד בהייטק בסביבת פיתוח. כשנדבר על איך מגיעים לתפקיד נדייק את זה קצת יותר.
- הדרך המקובלת ביותר להיכנס לתפקיד הראשון בניהול מוצר הוא בתוך החברה שאתה עובד בה, חד משמעית. ככה זה ברוב חברות ההייטק, הן קודם כל יחפשו להביא מישהו מבפנים ולא מישהו מבחוץ. כלומר שהדרך שעברתי, עם כל כמה שהיא נשמעת מקרית היא הדרך הקלאסית להיכנס לתחום.
רק אחרי שכבר עשית תפקיד פרודקט אחד בתוך החברה שאתה עובד בה, תוכל לצאת החוצה ולהיכנס לתפקיד ניהול מוצר בחברות אחרות.
למה חברות מעדיפות למנות מנהלי מוצר מבפנים ולא מבחוץ? בגלל המורכבות של המוצר שלהן, הסגמנט והלקוחות.
המוצר עצמו– פעמים רבות שהוא מאד מסובך, מלא בפיצ’רים וגמיש מאד. בגלל שלוקח הרבה זמן ללמוד אותו, החברה תעדיף להביא מישהו מבפנים שכבר מכיר אותו.
הסגמנט– הסגמנט הוא פלח השוק שאליו החברה מכוונת. לכל פלח שוק יש את המאפיינים הייחודיים שלו, עולם המושגים, היבטים טכניים וכו'. גם פה החברה תעדיף מישהו שכבר מכיר את העולם הזה.
הלקוחות – גם ללקוחות של החברה יש מאפיינים ייחודיים. פעמים רבות שהם עצמן אינם אנשים טכניים, או לחילופין – אנשים מאד טכניים שאי אפשר לדבר איתם ללא הבנה טכנית מעמיקה. החברה תעדיף לקחת מישהו שהוכיח שהוא יכול לדבר עם לקוחות כאלה.
מה זה אומר להיות מנהל מוצר?
פה זה נהיה טריקי. אם תעיז לכתוב באינטרנט "מה זה ניהול מוצר" האינטרנט יתפוצץ עליך. מליוני כתבות, סרטונים ומה לא. וכולם ינסו להסביר מה זה ולדייק את הדברים
הסיבה שכל כך קשה להגדיר את המקצוע הזה היא כי כל ארגון מגדיר אותו קצת אחרת, מתפקס על תחומי אחריות שונים ומגדיר צרכים אחרים.
אנסה להגדיר את זה בצורה שלי ואני מאמין שההגדרה הזאת עונה על רוב סוגי מנהלי המוצר. וההגדרה היא כזאת – מנהל המוצר הוא הדבק של כל הגורמים שעובדים עם המוצר.
אני אסביר, בכל ארגון יש הרבה פרסונות שמתעסקות במוצר: יש את ההנהלה הבכירה שקובעת את החזון שלו, אנשי המרקטינג שמשווקים אותו, אנשי SALES שמוכרים אותו, אנשי CS (או מנהלי פרויקטים) שאחראים לוודא שהוא מוטמע אצל הלקוחות, אנשי פיתוח שמפתחים את היכולות הבאות של המוצר, אנשי UX שמעצבים אותו. לכל אחד מהם יש ממשק משמעותי עם המוצר, אבל לאף אחד מהם אין בעלות כוללת עליו – לוודא שאכן החגיגה הזאת מתנהלת כמו שצריך.
מנהל המוצר הוא כמו המנצח על התזמורת. הוא צריך להיות זה שבקשר עם כל המחלקות בארגון כדי לוודא שאכן הדברים קורים בצורה טובה ונכונה.
מה ההבדל בין ניהול מוצר לניהול פרויקטים?
זאת שאלה שנשאלת הרבה. הבלבול בין שניהם מאד מובן, הרי מנהל מוצר חייב לעבוד עם מתודולוגיות ניהול פרויקטים – לתעדף, לקבוע תכולות, לנהל לו"ז וכו'. וגם מנהל פרויקט הוא באיזשהו מקום קצת מנהל מוצר, אם הפרויקט שלו למשל הוא הטמעה של מוצר כלשהו בארגון מסוים, אז הוא יפגוש אלמנטים משותפים עם מנהל מוצר, כמו אפיון וראיונות עם משתמשים, ובחינה של מדדי הצלחה כמו KPI's ו-OKR's שהם כלים להגדרת יעדים ומדידה שלהם. שניהם יצטרכו לתעדף בחוכמה ולהשתמש ביכולת שכנוע וקסם אישי כדי להשיג את היעדים שלהם.
עם כל זה, יש כמה הבדלים משמעותיים בין התפקידים
למרות הדמיון בין השניים, עדיין יש כמה דברים מרכזיים שמבדילים בין מנהלי מוצר למנהלי פרויקטים. הנה כמה מהם:
- פרויקט הוא תפקיד טקטי, כלומר שיש לו התחלה, אמצע וסוף, יש לו לו”ז ותקציב, ודי ברור מראש מה נחשב הצלחה ומה נחשב כישלון. ניהול מוצר לעומת זאת הוא תפקיד יותר אסטרטגי, וגם לוחות הזמניים והגדרות ההצלחה והכישלון לרוב יותר גמישים.
- האתגר של מנהל הפרויקטים הוא להתאים את המוצר ללקוח, ואילו מנהל המוצר צריך להתאים את המוצר לשוק.
- בשביל מנהל הפרויקטים המוצר הוא דבר נתון, והוא צריך להשתמש במה שכבר יש כדי להגיע להישגים מקסימליים מול הלקוח. כלומר שמנהל הפרויקטים חי את ההווה. מנהל מוצר חי את העתיד, כי הוא תמיד צריך לחשוב מה הדבר הבא שצריך להוסיף ולשפר במוצר.
- ניהול פרויקט כולל בעיקר עבודה אינטנסיבית ויומיומית מול לקוח או לקוחות מסוימים, בעוד שמנהל מוצר יעבוד פחות מול הלקוחות ויותר בעבודה פנימית מול צוות הפיתוח.
איזה סוגים של מנהלי מוצר קיימים?
סיפרנו שמנהל המוצר נמצא בקשר עם כל האגפים בחברה, ומתעסק הן בהיבטים הטכניים והן בהיבטים האסטרטגיים. אז האמת היא שזה לא 100% מדויק. כלומר – כל הדברים האלה הם בהחלט משויכים לעולמות הפרודקט, אבל קשה להאמין שכמנהלי מוצר תוכלו להתעסק בהכל, משתי סיבות – זה יותר מידי בשביל בנאדם אחד, והשניה – לא בכל ארגון יש את כל האלמנטים האלה, ובטח לא בעצימות גבוהה.
הנה כמה דברים משמעותיים שמבדילים בין חברות שונות:
סוג המוצר
לרוב כשמדברים על ניהול מוצר אנחנו מדברים על עולם התוכנה. כלומר – מעל 90% מהמשרות של ניהול המוצר יהיו בתחום התוכנה ולא בתחום החומרה, וגם בתוך עולם התוכנה הרוב המוחלט יהיה של מוצרי SaaS. SaaS זה ראשי תיבות של Software as a service, שזה אומר בפשטות שאתה לא צריך להתקין שום דבר במחשב שלך כדי להשתמש במוצר, כמו למשל Gmail או Facebook. זאת מתודולוגיה כ"כ פופולארית שרוב המוצרים שאנחנו משתמשים בהם הם כאלה. דוגמא למוצר שאינו כזה הוא Office שמתקינים על המחשב.
מה שמייחד את עולם ה-SaaS הוא המהירות. אתה מפתח שכבה נוספת של יכולות למוצר ומעדכן אותו מיידית. זה מאפשר מרחב להתנסות וגם לטעיה – וסביב העולם הזה נוצרו תפיסות פיתוח שלמות כמו MVP, Lean Startup ועוד. זה המקום שבו מנהלי מוצר פורחים. בעולמות ה-Hardware התהליכים יש הרבה פחות מקום לטעויות, יש הרבה יותר רגולציה ולכן באופן טבעי התהליכים הרבה יותר איטיים ומורכבים.
הסגמנט
למי אתה מוכר? לאיזה תעשייה? מה האופי שלה?
זה משפיע מאד על אופי העבודה. למשל – עבודה מול ארגונים בטחוניים או ממשלתיים בהכרח תדרוש יותר רגולציה, עבודה מול לקוחות לא טכנולוגיים תדרוש הרבה יותר הדרכה ו-UI פשוט ואינטואיטיבי, עבודה מול לקוחות פנימיים (כמו מנהלי מוצר בצה"ל) שונה במהות שלה מעבודה מול לקוחות חיצוניים, וכן הלאה.
כנ"ל התעשייה שאליה מכוונים. יש מגוון שלם של תעשיות, שלכל אחת יש בסלנג ההייטקיסטי שם אחר שנגמר בסיומת Tech. Adtech, Fintech, וכו'. זה עניין של משיכה, וכל אחד צריך למצוא את הנקודה שמתאימה לו.
אופי הפיתרון
כל מוצר נותן פתרון לבעיה מסוימת. אחרת המוצר לא היה קיים. ובנוסף, כל הפתרונות מבוססים על כלים טכנולוגיים, אבל יש הבדל משמעותי בין פתרונות שהליבה שלהם היא הטכלונוגיה לפתרונות שהליבה שלהם היא ההתאמה לצרכי המשתמש. למשל – חברות סייבר מספקות מענה לבעיה מאד אקוטית – הסכנה שיפרצו לך למערכות. הפתרונות שלהם הם בהכרח צריכות להיות cutting edge technology, כשמה שחשובה בהם זה יותר הטכנולוגיה, והרבה פחות ממשק המשתמש או התאמות ספציפיות לצרכי לקוחות. מהצד השני, מוצרים כמו Gmail, Facebook, Grammarly, Monday.com ועוד הם מוצרים שבאים לפתור בעיות בעזרת טכנולוגיה, אבל הליבה היא לאו דווקא הטכנולוגיה אלא ההתאמה של המוצר לצרכים של המשתמשים. לכן ב-Monday למשל ישימו המון דגש על חוויית המשתמש, והפתרון הטכנולוגי צריך לשרת את הבעיה הזאת.
מבנה ארגוני וגודל החברה
ההבדלים בין ארגונים קטנים לגדולים הם ידועים ומשמעותיים. לארגונים גדולים יש יותר יציבות, נהלים, ממי ללמוד, והתפקידים יותר מוגדרים. בארגונים קטנים יש יותר אחריות, דינאמיות מאד גדולה, אפשרויות קידום מהירות יותר, אבל גם בלאגן ופחות אפשרויות להתפתח לכיוונים שונים. כשזה מגיע לניהול מוצר, יש לזה עוד השפעות.
מעבר לגורמים הלאה יש עוד גורמים שמשפיעים על אופי העבודה של מנהל המוצר, כמו השאלה האם החברה הגיעה ל-Product Market Fit (כלומר שהיא הגיעה לבשלות עסקית ומוכרת בסקייל גבוה), אופי הלקוחות – מכירה לארגונים גדולים (B2B) או מכירה לצרכנים פרטיים (B2C), המודל העסקי של החברה, ועוד.
[the_ad id="14459"]
