איך לענות על השאלה "מה ציפיות השכר שלך?"

ציפיות שכר

מה ציפיות השכר שלך?

השאלה הזו עולה לרוב כבר בשלב הראיון הטלפוני ומקשה על מועמדים רבים.

הדילמה ברורה – מצד אחד, אתם לא רוצים לבקש פחות ממה שמגיע לכם. מצד שני, אם תבקשו יותר מידי זה עלול לפגוע בסיכויים שלכם להתקבל.

אז איך עונים על שאלת ציפיות השכר בהייטק? במדריך זה ריכזתי טיפים שימושיים שיעזרו לכם לענות על השאלה הזאת בצורה נכונה.

תוכן עניינים

כשמנהלים מו"מ על שכר, רב הנסתר על הגלוי

התשובה של הייטקיסטים רבים לשאלת ציפיות השכר היא טווח. למשל: "ציפיות השכר שלי הן בין 10 ל- 12" (באלפים).

אתם ככל הנראה לא באמת יודעים מה המעסיק באמת יכול (ומוכן) לשלם, אבל מתן טווח שכר כתשובה הוא טעות. ובדוגמה הבאה אראה בדיוק למה.

דוגמה #1

נכנסתם לחנות נעלים, בחרתם דגם ומדדתם את הנעליים. לבסוף שאלתם את המוכר בחנות "מה המחיר?"

המוכר בתשובה עונה לכם: "מחיר הנעליים נע בין 300 ל- 400 ".

כמה תשלמו לו? 

במקרה הטוב תשלמו ₪300 והמוכר יהיה מרוצה. כי בסך הכל, שילמתם לו את מה שהוא ביקש.

יתכן ותצליחו אפילו להוריד אותו מתחת למחיר הזה (בתשובה הוא רמז לכם שהמחיר גמיש).


כשאתם עונים על השאלה "מה ציפיות השכר שלך" זה עובד בדיוק כמו בדוגמה.

ברגע שאתם מציינים טווח שכר, למשל 12-10, אתם בעצם אומרים למעסיקים שתהיו מרוצים אם תקבלו 10

בכך קיבעתם את נקודת הפתיחה של המשא ומתן על 10.

מה שזה אומר בפועל הוא שהמעסיק לא ישלם לכם יותר מ-10 (למעט במקרים חריגים).


קביעת טווח עלולה לעצור את התהליך לפני שהוא התחיל

דיברנו על האפשרות שתקבעו נקודת פתיחה נמוכה מידי, אך מה לגבי האפשרות שתבקשו יותר ממה שהמעסיק מסוגל לשלם. בואו נסתכל על הדוגמה הבאה.

דוגמה #2

בשיחת הטלפון הראשונית כששאלו אתכם לגבי ציפיות השכר שלכם ביקשתם בין 12-10. שזה אומר שתהיו מרוצים אם תקבלו 10 (כי זה מה שביקשתם) וכמובן שתשמחו לקבל יותר.

מנגד, המעסיק מעוניין בשלב הזה לשלם 9 (אבל אתם לא יודעים את זה).

מבחינתו, קיים פער גדול מאוד (יותר מ- 30%) בין הרצון שלו (9) לציפיות האמיתיות אותן שידרתם (12).

החשש הלגיטימי שלו הוא שגם אם תתקבלו, לא תהיו מרוצים מהשכר ולכן תמשיכו לחפש אלטרנטיבות בחוץ.

הוא יעדיף לתת 9 למועמד אחר שביקש 10 מבלי לציין טווח ויהיה בסה”כ די מרוצה (בהנחה ובשאר הקריטריונים הפרופיל של שני המועמדים דומה).

העובדה שביקשתם 12-10 לא מעידה בהכרח שאם הוא היה מציע לכם 9 הייתם מסרבים.


בסופו של דבר זכרו, לא הכל זה כסף ויש עוד כמה שיקולים שנכנסים למשוואה.

בדוגמה שהצגתי, אם תבקשו 12-10 לפני שבכלל מכירים אתכם, התהליך עלול להסתיים עוד לפני שהוא התחיל (בעקבות פערים גדולים).

מנגד, אם תבקשו 10 כשהמעסיק יכול לשלם 9 יש סבירות גבוהה שהתהליך יתחיל.

בסוף התהליך (בהנחה ותקבלו הצעה), תגיעו למו”מ ממקום של כוח. הם רוצים אתכם, וכעת אתם מסוגלים לנסות לשפר את התנאים (הסבר בסעיף הבא).


יש יתרון גדול בדחיית המו"מ על השכר

במידה והדבר מתאפשר, כדאי תמיד לדחות את המו"מ על השכר לסוף. הנה דוגמה נוספת להמחשת הנקודה הזו:

דוגמה #3

הזמנתם אינסטלטור לתקן נזילה בברז המטבח.

בטלפון הוא אמר לכם שהוא גובה בין ₪300-₪150 ש"ח לשעת עבודה (לשיקולכם).

לאחר 3 שעות עבודה הוא פותר את הבעיה.

עכשיו בכנות, כמה תשלמו לו?

אני מהמר ש- ₪450 (מחיר המינימום שהוא ביקש פר שעה), ואולי תוסיפו גם טיפ קטן.

גם אם תחליטו לשלם לו סכום גבוה יותר זה יקרה רק אחרי שהאינסטלטור יסיים את העבודה.

לאחר שתראו אותו משקיע, מתאמץ, וגם תגלו שהוא מאוד נחמד, מנומס, סבלני ומקצועי כמובן, יהיה לכם קל יותר להעריך את העבודה שלו יותר ולשלם לו בהתאם.

אלו כמובן דברים שלא ידעתם עליו בשיחת הטלפון.

גם מעסיק שהשקיע בכם זמן, למד להכיר אתכם ואת היכולות שלכם יהיה "נדיב" יותר בסוף התהליך (בהנחה והוא מעוניין בכם).

דרישות שהיו לא סבירות בעיניו (12-11) בשלב התחלתי עשויות להיתפס בשלבים מתקדמים יותר לגיטימיות וריאליות.

לכן במידה וישאלו אתכם אם אתם "גמישים" לגבי השכר בשיחה הראשונה (שאלה מאוד שכיחה), מומלץ בתחילת התהליך להגיד שכן.

לאחר שתעברו את כל הראיונות והבחינות יהיה לכם הרבה יותר קל לנהל מו"מ על השכר והתנאים הנלווים ממקום של כוח וידע (אתם מבינים בדיוק מה מהות התפקיד ומה הציפיות מכם).


ועכשיו לעיקר: כמה נכון לבקש?

לכל מעסיק יש אינטרס לגייס עובד שיהיה מרוצה בעבודה, שזה כולל גם שביעות רצון מהשכר. כל מנהל יודע שזה יבוא לידי ביטוי בהמשך במוטיבציה ובביצועים טובים יותר.

יחד עם זאת, למנהל המגייס אין פנקס פתוח וגם הוא חי בסביבה מרובת אילוצים.

רמת השכר המוצעת לעובד נקבעת קודם כל ע"י גורמים קבועים כמו:

  • השכלה: תחום לימודים + האם מדובר בהשכלה בקורס (קצר/אורך) או בתואר, וכמובן המוסד שבו ההשכלה נרכשה (יש מקומות נחשבים יותר ויש פחות)
  • שנות הניסיון בתפקיד
  • שליטה בטכנולוגיה רלוונטית/ייחודית
  • מיקום גאוגרפי: במרכז משלמים יותר בהשוואה לפריפריה


בנוסף, קיימים גורמים משתנים המשפיעים על השכר. על חלקם יש לכם שליטה, ועל חלק לא. הנה כמה דוגמאות לגורמים כאלו:

  • מצבו הפיננסי של הארגון – חברת סטארט-אפ שגייסה 30 מיליון דולר תהיה "נדיבה" יותר בחודשים הראשונים שלאחר הגיוס. חברת הייטק שעברה שינוי אירגוני וקיצצה 30% ממצבת כ"א שלה לפני שלושה חודשים ושוב מגייסת (ויש הרבה כאלה) תהיה בדר"כ נדיבה פחות.
  • תיזמון הראיון – במידה והמנהל המגייס רק התחיל לפגוש מועמדים ונמצא מועמד שמתאים מקצועית, אבל ציפיות השכר שלו גבוהות באופן משמעותי, הוא כנראה יפסל. מאידך אם המגייס מחפש עובד תקופה ארוכה או שהוא "חייב למצוא עובד אתמול", יתכן מאוד שהמנהל בעצמו יפעיל לחץ על ההנהלה כדי לחרוג מהתקציב, והרבה פעמים גם יצליח.
    תחשבו על זה מנקודת המבט של המעסיק, תהליך הגיוס עצמו עולה כסף  ודחייה של הפרויקט עולה הרבה יותר). מצד שני, במידה ומועמד עם פרופיל דומה לשלכם מתראיין לאותה משרה ומבקש מעט פחות מכם, אתם עלולים גם לפספס.
  • יכולות מקצועיות – מגייס ממוצע לא יתפשר על איכות העובד, אבל במידה והוא פוגש מועמד שירשים אותו בצורה יוצאת דופן הוא יהיה מוכן לשלם יותר. אם תשאירו רושם מצוין בראיון, זה יכול לבוא לידי ביטוי ביכולת שלכם לנהל מו"מ בסוף התהליך על תנאי החוזה.

בכל מקרה, כפי שהזכרתי בסעיף הקודם, כשמדובר במו"מ על חוזה רצוי לדחות את הדיון על התנאים לסוף התהליך.

לקריאה נוספת: טבלאות שכר הייטק – כמה מרוויחים בהייטק *באמת* לפי תחומים >>


סיכום ומסקנות

1. כששואלים אתכם מה ציפיות השכר שלכם תציינו בביטחון מספר אחד (ולא טווח)

למשל 11,000 ש"ח או 30,000 ש"ח (הכל בהתאם לשווי האמיתי שלכם*). מאחר ובדר"כ המו"מ יתחיל מהסכום שתנקבו, כדאי שהוא יהיה גבוה יותר מהקו האדום (הריאלי) שלכם, כדי שיהיה לאן לרדת.

* מדברים במספרים ברוטו.

2. לא תמיד כדאי לפסול באופן מיידי הצעה רק בגלל שהשכר נמוך מהציפיות

יתכן שבמהלך המיונים תכירו יותר טוב את החברה ותהיו מוכנים להתפשר בתלוש המשכורת לטובת יתרונות אחרים. זה יכול להיות עניין במוצר או בטכנולוגיה, הזדמנות להיכנס לארגון איכותי ויציב, אפשרויות קידום, קליק עם המנהל הישיר ועוד.

3. אפשר לדון בתנאים בסוף התהליך

כאשר שואלים מה ציפיות השכר שלכם בתחילת התהליך, רוצים להבין אם שני הצדדים "משדרים על אותו גל". זאת לא הנקודה שבה מחליטים מה תהיה המשכורת שלכם.

אם בסוף תחליטו שאתם לא מעוניינים בתפקיד (מכל סיבה) הרווחתם התנסות נוספת. מכל ראיון עבודה לומדים ומשתפרים.

בהצלחה במו"מ הבא!

>>מחפשים עבודה? צפו עכשיו במשרות הייטק במגוון תחומים >>

המאמר עזר לך? כאן משתפים >>

רוצה להישאר בלופ?

טיפים לפיתוח קריירה, מדריכים ועדכונים שהייטקיסטים אוהבים – אצלך במייל!

*מבטיחים לא לחפור:)